הכנסו לרשימת התפוצה וקבלו עדכונים, מתכונים וטיפים!

דואר אלקטרוני
שם פרטי

חדש! מדור מתכוני בריאות – שילחו מתכון וקבלו ספר מתכונים במתנה!
הוסף אתר למועדפים

צליאק / Celiac

מאת: שי ניר, מנהל האתר

רקע לצליאק - רפואה קונבנציונאלית

צליאק (כרסת), היא מחלה כרונית של מערכת העיכול שמתאפיינת ברגישות לגלוטן (חלבונים המצויים בדגנים) הגורמת להרס של דופן המעי הדק ובעקבותיו העדר ספיגה של חומרי מזון ותת תזונה. אנשים הסובלים מצליאק רגישים לחלבונים אחדים שמקורם בדגנים. חלבונים אלה המכונים בהכללה גלוטן מצויים בחיטה שעורה, שיפון ויתכן גם בשיבולת שועל. אכילת מאכלים שמכילים גלוטן גורמת לתגובה של מערכת החיסון אשר הורסת את סיסי המעיים במעי הדק.  

למידע מפורט.

מהי הרפואה ההודית? שאלות נפוצות

גורמים לצליאק לפי הרפואה ההודית

  • צירופי מזון בעיתיים.
  • אכילה בשעות לא טבעיות ללא קשר לרעב.
  • לחץ נפשי.
  • תזונה לא מאוזנת, צריכת יתר של סוג אחד של מזון כגון חריף, יבש, מלוח, מתוק וכיו"ב.
  • אכילת יתר.
  • שינה ביום או מיד אחרי האוכל.
  • אלרגיה למזונות מסוימים.

סימפטומים של צליאק

  • נפיחות וכאבי בטן.
  • שלשול כרוני.
  • ירידה במשקל.
  • צואה בעלת ריח רע במיוחד.
  • צואה שמנונית צפה .
  • עייפות כרונית .
  • גזים .
  • כאבי עצמות, פרקים.
  • התכווצויות שרירים.
  • עיכוב בגדילה.
  • אפטות בפה.
  • פריחות בעור.
  • איבוד צבע השיניים.
  • אי סדירות של המחזור.
  • אנמיה.

טיפול בצליאק לפי הרפואה ההודית

  • מטרת הטיפול בצליאק היא חיזוק העיכול, שריפת רעלים שנגרמו מאוכל לא מעוכל שנכנס למערכת וחיזוק שרירי המעיים.
  • הורדת מזונות כבדים ולא מבושלים מהתפריט כגון לחם, סלטים, תפו"א, בשר אדום. דגש על אוכל מבושל, קל לעיכול ומזין כגון אורז לבן, ירקות מבושלים ומרקים, מרק עוף, עדשי מונג. הנחיות תזונה נוספות בהתאם לגורמים הספציפיים.
  • הורדת מזונות המכילים גלוטן מהתפריט.
  • הנחיות לאורח חיים נכון בייחוד הרגלי השינה.
  • במצבי לחץ נפשי וחרדות ניתן ייעוץ נפשי, עשבי מרפא והפניה ליוגה או שיטות אחרות להרפיה.
  • סימפטומים שנובעים מבעיית העיכול יטופלו בהתאם לצורך.
  • המלצות נוספות בהתאם למקרה ולאבחנה.

עשבי מרפא לצליאק

  • שימוש ב astringents כגון holarrhena antidysentrica , cyperus rotondus , aegle marmelos ואחרים.
  • zingiber officinalis , piper longum ועוד.
  • לחיזוק כללי asparagus racemosus ואחרים
 
מידע נוסף

 
Web www.ayurveda.org.il

References:

  • Murthy Prof. K.R. Srikantha (trans.). Vagbhat's Astang Hrdayam Vol. 2-3, Chauwkhamba Orientalia: India, Varanasi, 2002.
  • Vaidya Dash, Bhagwan and R.K. Sharma (trans.). Charak Samhita Vol. 2-3, Chauwkhamba Orientalia: India, Varanasi, 1998.
  • Murthy Prof. K.R. Srikantha (trans.). Madhava Nidana (Roga Viniscaya), Chauwkhamba Orientalia: India, Varanasi, 2001.
  • Gogte, Vaidya Vishnu Mahadev. Ayurvedic Pharmacology and Therapeutic Uses of Medicinal Plants (Dravyagunavignyan). Bharatiya Vidya Bhavan: India, Mumbai, 2000.
  • Murray Longmore, Ian Wilkinson, Estee Torok. Oxford Handbook of Clinical Medicine, Oxford University Press: New York, 2001.
צליאק – מידע מפורט – רפואה קונבנציונאלית

מהי מחלת צליאק?

צליאק (כרסת), היא מחלה כרונית של מערכת העיכול שמתאפיינת ברגישות לגלוטן (חלבונים המצויים בדגנים) הגורמת להרס של דופן המעי הדק ובעקבותיוהעדר ספיגה של חומרי מזון ותת תזונה. אנשים הסובלים מהמחלה רגישים לחלבונים אחדים שמקורם בדגנים.  חלבונים אלה המכונים בהכללה גלוטן מצויים בחיטה, שעורה, שיפון ויתכן גם בשיבולת שועל. אכילת מאכלים שמכילים גלוטן גורמת לתגובה של מערכת החיסון אשר הורסת את סיסי המעיים במעי הדק.  סיסי המעיים הן בליטות דמויות אצבעות על פני המעי שתפקידן ספיגה של חומרי מזון.  הרס סיסי המעיים פוגע בצורה קשה ביכולת הספיגה של חומרי מזון כמו ויטמינים ומינרלים וגורמת לתופעות של תת-תזונה.
המחלה יכולה להופיע בכל גיל מילדות ועד בגרות.  בעבר נחשבה צליאק למחלת ילדים אך כיום מכירים בכך שהמחלה אינה ייחודית לילדים.  הטיפול במחלה הוא דיאטה נטולת גלוטן לכל החיים דהיינו, הימנעות מוחלטת ממוצרי מזון שיש בהם מרכיב כלשהו שמקורו בדגנים.

האם זוהי מחלה תורשתית?

לצליאק מרכיב תורשתי המתבטא בכך שהיא עוברת במשפחות. כ-10% מבין קרובי המשפחה מדרגה ראשונה של חולי הצליאק, עשויים גם לחלות במחלה.  לפיכך, במקרה של אבחון המחלה אצל אחד מבני המשפחה רצוי לבדוק את הקרובים - הורים, ילדים, אחים ואחיות. מנגנון ההעברה התורשתית טרם הובהר. מה הסיבות וגורמי הסיכון למחלת צליאק?הסיבות לא ידועות אך ידוע שבמקרים רבים המחלה עוברת בתורשה.  המחלה יכולה להופיע בכל גיל אף שהסימפטומים שלה מתגלים רק עם הכנסת גלוטן לתפריט ולעתים רק בבגרות. פעמים רבות הסימפטומים מופיעים לאחר אירוע טראומטי כמו הריון, זיהום, מצבי לחץ, פציעה או ניתוח.
אף שמחלת צליאק יכולה לפגוע בכל אחד, היא נפוצה יותר בקרב תושבי אירופה ותושבי ארה"ב ממוצא אירופאי. המחלה נפוצה גם בין אנשים הסובלים ממחלות אוטו-אימוניות כמו זאבת אדמנתית (Lupus erythematosus), סוכרת נעורים ודלקת מפרקים שיגרונתית (rheumatoid arthritis).

מהם הסימפטומים?

צליאק משפיעה בצורות שונות על אנשים שונים. יש המפתחים סימפטומים בילדות ויש שרק בבגרותם. אחד הגורמים המשפיעים על עיתוי הופעת המחלה ותופעותיה הוא ההנקה: ככל שההנקה הייתה ממושכת יותר כך הסימפטומים מופיעים מאוחר יותר והם פחות טיפוסיים. גורם אחר הוא המועד שבו הילד התחיל לאכול מאכלים המכילים גלוטן והכמות הכוללת שהוא אכל.
הסימפטומים עשויים לכלול אחד או יותר מהבאים:
נפיחות וכאבי בטן
שלשול כרוני
ירידה במשקל
צואה בעלת ריח רע במיוחד
צואה שמנונית צפה (משום שהשומן לא מתפרק במעי)
עייפות כרונית, אנמיה לא מוסברת
גזים בבטן
כאב עצמות, פרקים
התכווצויות שרירים
עיכוב בגדילה
אפטות בפה
פריחות בעור
איבוד צבע השיניים וציפוי האנאמל
אי סדירות של המחזור
אנמיה, עיכוב בגדילה ואיבוד משקל הם סימנים של תת-תזונה וזו, בעייתית במיוחד עבור ילדים שכן תזונה נאותה הכרחית להתפתחותם. 
יש אנשים הלוקים בצליאק אך ללא סימפטומים מורגשים, כנראה משום שחלקים מהמעי עדיין מתפקדים ומצליחים לספוג חומרי מזון. גם אנשים אלה נמצאים בסיכון לפתח סיבוכים של המחלה.

מה הסיבוכים?

ככל שעובר על אדם יותר זמן עם מחלת צליאק לא מאובחנת ולא מטופלת, גדל הסיכוי שיפתח סיבוכים הנגרמים מהפגיעה במעי הדק ומהתת-תזונה המתפתחת בעקבותיה:
לימפומה ואדנוקרצינומה (Lymphoma and adenocarcinoma) - צורות של סרטן העלולות להתפתח במעי.
התדלדלות העצם (Osteoporosis) כתוצאה מספיגה חסרה של סידן.
הפלה או לידת עובר בעל מום כתוצאה מתת-תזונה של האם והעובר.
קומה נמוכה אצל ילדים כאשר הצליאק גרם לתת-תזונה בתקופה הקריטית לגדילה. אם המחלה מאובחנת בגיל מספיק מוקדם, בטרם עצירת הגדילה, ניתן להדביק את הפער בגדילה.

מהי Dermatitis Herpetiformis?

(DH) Dermatitis Herpetiformis היא מחלה הנגרמת מרגישות לגלוטן ומתבטאת בפריחה מגרדת המופיעה בברכיים, במרפקים או על העכוז. DH קשורה לצליאק משום ששתיהן מחלות אוטו-אימוניות הנגרמות מרגישות לגלוטן ועם זאת אלו מחלות נפרדות. אף שאנשים עם DH אינם סובלים מבעיות עיכול, אותם נזקים במערכת העיכול מופיעים אצלם כמו אצל חולי צליאק. מאבחנים DH באמצעות ביופסיה של פיסת עור מאזור הפריחה. הטיפול במחלה כולל דיאטה נטולת גלוטן ותרופות לטיפול בסימפטומים הדרמטולוגיים.

מה ההבדל בין מחלת צליאק ואלרגיה לחיטה\גלוטן?

אלה הם שני מצבים שונים. במחלת צליאק יש מצב מתמיד של רגישות ותגובה לגלוטן. אנשים עם מחלת צליאק יהיו תמיד רגישים לגלוטן ולכן הם חייבים בדיאטה לכל החיים.
אנשים עם אלרגיה לחיטה מגיבים תגובה חיסונית לחיטה בלבד ולא לדגנים או מאכלים אחרים המכילים גלוטן. אצל ילדים בעלי רגישות לחיטה, הרגישות לרוב עוברת עם השנים.

כיצד מאבחנים צליאק?

המחלה קשה לאבחון משום שהסימפטומים שלה אינם אחידים וחלקם דומים לסימפטומים של מחלות אחרות (על כן הכינוי "The Great Mimic" - החקיין הגדול).
בדיקת נוגדנים - כאשר מתעורר חשד ניתן באמצעות בדיקת דם לבדוק נוכחות נוגדנים ספציפיים: antigliadin, anti-endomysium, antireticulin. נוגדנים אלה נוצרים בדמם של חולי צליאק כתגובה לגלוטן (גלוטן - שם כולל לחלבוני הדגנים אליהם רגישים חולי צליאק).
ביופסיה - אם הסימפטומים ובדיקות המעבדה מצביעים על מחלת צליאק, מבצעים ביופסיה שבה מחדירים צינורית אל המעי הדק דרך הפה ומוציאים דגימה זעירה של המעי לשם בדיקה מעבדתית. בדיקה זו מבררת את מצב סיסי המעי הדק. הביופסיה היא האמצעי המדויק ביותר לאבחון מחלת צליאק.
סריקה - זוהי בדיקה שיטתית של אנשים ללא סימפטומים לשם איתור מוקדם של המחלה. בישראל אין מדיניות של סריקת האוכלוסייה למחלת צליאק אבל מומלץ לבצע סריקה בין קרובי משפחה של מי שנתגלו כחולים. בעוד שהשכיחות באוכלוסייה הכללית מוערכת ב- 1/300 (0.3%), השכיחות אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולי צליאק היא 5-10 אחוז. רצוי לגלות את מקרי המחלה מוקדם ככל האפשר כדי להפחית את הסיכוי לנזקים וסיבוכים.
** חשוב מאוד לא להתחיל בדיאטה נטולת גלוטן בטרם האבחון הסופי כיוון שדיאטה זו פוגעת במהימנות בדיקות הדם והביופסיה. **

כיצד לא מאבחנים צליאק?

לא מתחילים דיאטה נטולת גלוטן כדי לבדוק באם היא עוזרת ומשפרת את המצב הבריאותי. ניסוי מעין זה יכול רק להזיק ולמנוע אבחנה נכונה.
כמו כן אסור להתחיל דיאטה נטולת גלוטן בטרם הסתיימו כל שלבי האבחון של צליאק דהיינו בטרם נעשתה ביופסיה והתקבלו תוצאותיה. דיאטה נטולת גלוטן בטרם אבחנה עלולה לעוות את התוצאות ולהקשות על אבחון נכון. הדיאטה "עלולה" לתקן תוך זמן קצר (שבועות) את מצב המעי ובמקרה זה תוצאות הביופסיה יהיו שליליות, כלומר לא יתגלה צליאק גם אם המחלה קיימת.
לא כל הרופאים מודעים לכלל זה ולחשיבותו אבל הספרות מלאה בהמלצות ואזהרות ברוח זו.
הדף אוסף מקורות על אבחון צליאק מציג אוסף התייחסויות לנושא.

עד כמה נפוצה מחלת צליאק?

מחלת צליאק היא המחלה התורשתית הנפוצה ביותר באירופה.  המחלה נפוצה באירופה ובארה"ב והרבה פחות באסיה ובאפריקה.  בארצות בהן נערכת סקירה של כלל האוכלוסייה, כמו באיטליה, נמצאת שכיחות של 1/250 -  1/300 בארה"ב שכיחות המקרים המאובחנים היא כ- 1/3000 אך גם שם, כאשר נערכו בסקירות מדגמיות של האוכלוסייה, נמצאה שכיחות של 1/250.  ההבדל בין שכיחות המקרים המאובחנים לבין השכיחות בסקירות כלליות או מדגמיות מצביע על מצב של תת-אבחנה כלומר שחלק גדול ממקרי המחלה, אולי עד 90% לא מאובחנים.
בישראל שבה כמו בארה"ב לא נערכת סריקה של האוכלוסייה, רשומים כ- 2500 מקרי צליאק כלומר שכיחות של 1/2000.

 

התכנים באתר נועדו לספק אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עיצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. נא לקרוא את תנאי השימוש באתר.

מי אנחנו | צור קשר | תנאי השימוש באתר | מפת האתר

© האתר הישראלי לרפואה הודית, כל הזכויות שמורות.